מבחן מור ומבחן מרקם – כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

מבחן מור ומבחן מרקם

מה ההבדל בין מבחן מור למבחן מרקם?
מה ת’כלס הולך לקרות במבחן מור ומרקם שהמרכז הארצי לא אומר לך?
איך זה הולך להרגיש ולהתנהל בפועל?
על כל זה ועוד נדבר פה במאמר שהכנתי לך,
שמטרתו להסיר את הערפל מהבחינה, ולעזור לך להבין יותר טוב מה מחכה לך(:

אז מה זה מבחן מור ומבחן מרקם האלו בעצם?

אז מה זה מבחן מור ומבחן מרקם האלו בעצם?
מבחן מור והמרקם הם כרטיס הכניסה שלך ללימודי הרפואה.
אחרי שעברת את מסכת הבגרויות והפסיכומטרי וכל שאר הגועל נפש הזה, זהו השלב האחרון בדרך להתחיל ללמוד רפואה(-:
מטרת מבחן מור ומרקם היא לבחון את האישיות שלך. אם עד עכשיו הבגרויות והפסיכומטרי הוכיחו שיש לך ראש, עכשיו צריך להוכיח שיש לך גם אופי(;
למבחנים הללו יש 2 שלבים:
1. מבחן כתוב- שאלון ביוגרפי.
2. מבחן בעל פה- מרכז הערכה.

שאלון ביוגרפי

שאלון ביוגרפי
השאלון הביוגרפי במבחן מור ומרקם כשמו כן הוא- שואל בעיקר על קורות החיים והביוגרפיה שלך.
ישאלו אותך שאלות הקשורות לניסיונך בעבר, ולחוויות שונות שעברת.
בשאלון ישנו דגש על למידה והסקת מסקנות מהחוויות שעברת.
ירדו איתך לעומק וינסו להבין את הראש שלך. מה חשוב לך. מה עובר לך בראש בבואך לעשות דברים.
מה מניע אותך להתנהג דווקא באופן הזה. האם יש לך ביקורת עצמית. ואיך עובדת החשיבה הרטרואקטיבית שלך על עצמך ועל הפעולות שלך.
השאלון הביוגרפי של מבחן מור ומרקם נמשך כשעתיים וחצי.
הוא מכיל כ- 10-15 שאלות שמורכבות מ(הרבה!!!) תתי סעיפים (לרוב 2-6 סעיפים לשאלה).

כדאי להביא איתך למילוי השאלון הביוגרפי במבחן מור ומרקם כל מה שעוזר לך להישאר בחדות ובפוקוס גבוה.
אומנם נראה כי יש הרבה זמן- אך גם יש הרבה סעיפים, כך שמי שישאף לענות לעומק יחוש בלחץ הזמן.
כדי למקסם הן את הזמן והן את איכות התשובות שלך, כדאי גם להגיע אחרי שעשית כמה שיותר הכנה מנטלית ומחשבתית. אם לא בא לך להיתקל בחור שחור אחרי שקראת שאלה חופרת למדי, או להגיד לעצמך: “מממ… נשמע לי מוכר. בטוח היה לי מקרה כזה מתי שהוא. פשוט לא עולה לי משהו ספציפי או בומבסטי כרגע…” ואז להתפשר ולכתוב על מקרה שלא מספיק מייצג אותך ואין לו “בשר”- כדאי לחשוב על חוויות משמעותיות שעברת מראש, ולהעלות את המקרים מהגנזך למודעות עוד לפני שהגעת לשאלון הביוגרפי ולא במהלכו…

הציון בשאלון הביוגרפי מהווה 30% מהציון הסופי במבחן מור ובמבחן מרקם.
אומנם כבודו במקומו מונח. (הוא עשוי לקבוע את הקבלה שלך במידה והציון שלך במרכז הערכה במבחן מור או מרקם יהיה גבולי). אך עיקר המסה הקריטית של הציון (70%!) הוא הציון שלך במרכז הערכה.
אז בנימה זאת נעבור לדבר על החלק העסיסי של הבחינה:

מרכז הערכה

מרכז הערכה
במרכז ההערכה במבחן מור ומרקם יעשו לך היכרות עם עולם עכברי המעבדה(: כלומר איך זה מרגיש להיות עכבר מעבדה… בשעתיים של המבחן הזה החיים שלך יתנהלו לפי הצלצולים.
צלצול של להיכנס לתחנה.
כעבור 5 דקות צלצול של לעבור לתחקיר.
כעבור 5 דקות נוספות צלצול של לצאת מהתחנה.
וכעבור כ-2-3 דקות שוב יישמע הצלצול של להיכנס לתחנה.
וכך הלאה במשך כל 8 התחנות של מרכז הערכה של מבחן מור ומרקם.
הרעיון שעומד מאחורי מרכז ההערכה של מבחן מור ומרקם הוא שהתנהגות (בשונה מלכתוב על התנהגות) יותר קשה לזייף. לכן במבחן הזה צריך לעבור בפועל ב- 8 תחנות (בחדרים שונים).
בכל אחת מהתחנות יחכו לך בוחנים שיישאלו אותך שאלות שונות בהתאם לסוג התחנה.

במרכז ההערכה של מבחן מור מרקם ישנם 3 סוגי תחנות:

1. תחנת ראיון אישי
שאלות דומות בסגנונן לשאלות בשאלון הביוגרפי. יבקשו ממך לתאר חוויות שונות שעברת, ולנתח אותן יחד עם הבוחן. לרוב בכל תחנה כזו מספיקים לשאול ולדון ב-2 חוויות.

2. תחנת סימולציה(או בשמה המלא: תחנת סימולציה ותחקיר)-
בתחנה זו יחכה לך מחוץ לדלת תיאור שבו הנך אחד האנשים בסיטואציה מסוימת. לאחר הכניסה לתחנה, השחקן שיחכה לך שם יתחיל לשחק את הסיטואציה יחד איתך ב-5 הדקות הראשונות של התחנה. לאחר מכן מנתחים יחד עם הבוחן את המשחק והשיח שהיה. כדאי להכין את הביטחון העצמי שלך ומנה טובה של קור רוח(:

3. תחנת דיון– (או בשמה המלא: תחנת דיון בסוגיה הנוגעת למקצוע/עולם הרפואה)-
גם בתחנה זו יחכה לך מחוץ לדלת תיאור של סיטואציה בעייתית. הפעם לא צריך לשחק את הסיטואציה ב”לייב”. אלא בעיקר לדבר עליה ולהחליט (ולהסביר) מה היית עושה. ולמה. לרוב ברגע שבחרת בכיוון מסוים הבוחנים יקשו ויסבכו את הסיטואציה ככל האפשר. למשל בשאלות בסגנון “ואם….. ואם….. ואם…. ואם…. ואם…..??????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!” לא להיבהל(:

במרכז הערכה טמון למעשה ההבדל בין מבחן מור למבחן מרקם.
(בשני המבחנים השאלון הביוגרפי הוא אותו שאלון בדיוק והשוני הוא רק במרכז ההערכה).

במרכז הערכה טמון למעשה ההבדל בין מבחן מור למבחן מרקם.
(בשני המבחנים השאלון הביוגרפי הוא אותו שאלון בדיוק והשוני הוא רק במרכז ההערכה).

מבחן מור יכלול לרוב:

מבחן מור מרקם פריט ראשון 2 תחנות ראיון אישי
מבחן מור מרקם פריט שני– 3 תחנות סימולציה
מבחן מור מרקם פריט שלישי3 תחנות דיון

במרקם בניגוד ל מבחן מור יהיו:

מבחן מור מרקם פריט ראשון 3 תחנות ראיון אישי
מרקם פריט שני– 2 תחנות סימולציה
 מרקם פריט שישי2 תחנות דיון

כלומר במבחן מור תהיה לך תחנת סימולציה אחת יותר, ובמבחן המרקם תהיה לך תחנת ראיון אישי אחת יותר. וזה הכל. כמעט….

איזה עוד הבדלים יכולים להיות בין מבחן מור למבחן מרקם?

אז איזה עוד הבדלים יכולים להיות בין מבחן מור למבחן מרקם?
התשובה המדויקת היא שזה תלוי(: תלוי למעשה במקום הפיזי שבו יהיה המבחן שלך.
אז ניקח רגע ונעשה גם על זה סדר:
 מרקם פריט שישימבחן מרקם מתקיים במלון יהודה בירושלים.
 מרקם פריט שישימבחן מור יכול להתקיים ב- 2 מקומות:
1. במרכז מס”ר בתל השומר (שיבא).
2. בטכניון בחיפה.

ונחזור להבדלים:

הבדל אחד הוא ברמת ההפקה וה”סטינגס” של המבחן-

מרכז מס”ר הוא מרכז שמאוד ערוך ובנוי למבחנים מהסוג הזה. זה למעשה בניין שלם בתוך הקמפוס של בית החולים. כל המטרה שלו היא לערוך סדנאות, הכשרות ומבחנים מרובי תחנות עם מראיינים ושחקנים.
לכן הסטינגס שם יותר מושקע והכל יותר מאורגן ו”דופק”. המשמעות היא שבתחנות של הסימולציה במבחן מור שמתקיים במס”ר נמצאים שם לבד בחדר מול השחקן, והבוחן יצפה בך מבעד ל”חלון חד צדדי”. (מהצד שלך זה יראה כמו מראה למרות שלפעמים אפשר לראות דרכה אדם מסתכל עליך וזה קצת קריפי ודי מלחיץ..) אחרי הסימולציה השחקן יצא מהחדר והבוחן ייכנס פיזית אל החדר ואז יתחיל החלק של התחקיר על הסימולציה.
לעומת זאת במלון יהודה של מבחן המרקם ובמבחן מור שמתקיים בטכניון לא הוקם בניין ייעודי למבחנים הללו, אז הבוחן שלך ישב בתוך החדר ויצפה בך ב”לייב”.

הבדל נוסף בין מבחן מור למבחן מרקם הוא סוג הבוחנים-

הבדל נוסף הוא שבמבחן המרקם הבוחנים הם רופאים. במבחן מור לעומת זאת הם “לרוב” רופאים (ציטוט מדויק אגב). כלומר הם יכולים להיות גם פסיכולוגים ומומחים נוספים בתחום הזה.
כלומר בפועל- הבוחנים שיפגשו אותך במלון יהודה בירושלים ובטכניון בחיפה יהיו כמעט תמיד רופאים. (וכתבתי כמעט רק כי אין תמיד ואף פעם ברפואה… אבל התכוונתי תמיד;))
לעומת זאת במרכז מס”ר יותר שכיח להיתקל במראיין שהוא פסיכולוג או משהו בסגנון, לרוב בתחנות הסימולציה, אבל לא רק.

עוד הבדל קטנטן- לעומת מבחן מור, במבחן המרקם היתה בעבר תחנה שנקראה “משחק תפקידים”-

התחנה הזו היתה השלב הקודם באבולוציה לתחנת הסימולציה הנוכחית. תחנת משחק התפקידים היתה זהה לתחנת הסימולציה למעט העובדה שבמקום לשחק את התרחיש מול שחקן אמיתי, שיחקו אותה עם המראיין. כלומר במקום להיכנס לתחנה ישר לתוך השחקן שמתחיל אותה מיידית כמו סיטואציה מהחיים האמיתיים, זה היה יותר כמו: “היי, קראת את התרחיש? יופי, אז עכשיו אנחנו נציג אותו. אני אהיה יואב ואת תהיי הרופאה שלי, אוקיי? אז אני אתחיל. היי ד”ר, רציתי לבקש ממך….” הדבר יצר מצב קצת יותר מלאכותי מצד אחד, אבל גם מעט יותר קל מצד שני. כי רוב הרופאים לא היו עם כישורי משחק מטורפים… לכן מרבית ההערכה היתה על התוכן המילולי ופחות על שפת הגוף וכל שאר החלק הלא מילולי שלך בתקשורת.

למה זה רלוונטי לך אם התחנה הזו כבר לא קיימת?
כי השינוי הזה בתחנות הוא די חדש, והרבה מהבוחנים עדיין זוכרים את הוריאציה הקודמת. בפועל מה שיכול לקרות לך במבחן המרקם בניגוד למבחן מור הוא שבאחת מתחנות הדילמה הבוחן יתגעגע לסגנון הישן. ואז הוא יגיד לך: “אוקיי, הבנתי מה את אומרת שהיית עושה במצב הזה. בואי רגע נעשה את זה באמיתי. אני אהיה יואב ואת תהיי הרופאה שלי, אז אני אתחיל. היי ד”ר, רציתי לבקש ממך…” וכך למרות שנכנסת לתחנת דילמה, היא תיגמר דווקא במשחק תפקידים עם המראיין שלך. (אני יודעת שזה נשמע קצת קריפי אבל זה באמת קרה במבחן שנה שעברה).

איזה מבחן עדיף- מבחן מור או מבחן מרקם?

אין סגנון עדיף של מבחן- ההעדפה של סגנון אחד יותר מהשני היא אישית ומשתנה מאדם לאדם.
האנשים בחלונות הגבוהים (בשונה מאנשים אחרים…) מאמינים שכל אדם אמור להצליח במידה דומה בשני המבחנים. לכן לפני כמה שנים איחדו בינהם כך שכל מועמד ייגש רק לסוג אחד של מבחן.
(מי שנרשם לתל אביב ולטכניון עושה את מבחן מור. מי שנרשם לעברית עושה מרקם. ומי שנרשם לשלושתן או לקומבינציה שכוללת את העברית ועוד אוניברסיטה שעושה מבחן מור- יוגרל לאחד מהמבחנים באופן רנדומלי).

מאחר וזה מצב נתון כרגע, עדיף לא להתעסק באיזה מבחן עדיף והאם האילוץ לגשת רק לאחד מהם טוב או לא. אלא להתמקד בלהכין את עצמך הכי טוב שאפשר למבחן אליו קיבלת זימון, בין אם זה מבחן מור ובין אם זה מבחן מרקם.

מקווה שהצלחתי לעשות לך סדר בבלגאן,
ומאחלת לך שעוד השנה הודעת הקבלה תגיע למייל שלך ותגרום לך לצרוח משמחה?

שלך, מוריה.