ראיון אישי- מה לעשות אם לא הצלחתי למצוא סיפור?

אחת הטכניקות שאני מלמדת זה לפרק את השאלה וללכת אחורה מהשאלה כדי למצוא את התשובה.

לדוגמא: אם שואלים אותי על מקרה שקנאתי ואני בנאדם שלא ממש מקנא מטבעי ולא עולה לי שום רעיון, מה שאני יכולה לעשות זה ללכת לשאלה ולחשוב מה היא בעצם באה לשאול, בדוגמא שלנו- מה זה אומר לקנא?

אז קנאה זה בעצם מצב שבו אני רוצה משהו שאין לי, ולמישהו אחר יש את המשהו הזה ולכן אני מקנאה בו. אז מה שאני יכולה לעשות זה לחשוב על משהו שרציתי ולא קיבלתי או לא השגתי אותו, ואז לנסות לחשוב על בנאדם שכן השיג או קיבל אותו, ואפשר להגיד שיש פה קנאה. מין הסתם ככל שיותר רציתי את הדבר הזה- אני גם יותר אקנא במי שכן השיג אותו. אגב קנאה יכולה להיות כמו זרקור שעוזר לנו להבין מה באמת חשוב לנו. כדאי לחשוב על זה לפני שבחרת מקרה על זה למבחן(:

עוד דבר שיכול לעזור כשנואשים למקרים זה לחשוב איפה רופא יכול להיתקל במצב שהשאלה מתארת– למשל אם מבקשים ממך לתאר מקרה ששיקרת, אפשר לחשוב באיזה מצבים רופא נאלץ או בוחר לשקר- זה יכול לתת לך רעיונות למקרים שאולי קרו לך וגם לדייק את התשובה.

אז זו דרך אחת למצוא מקרים כשאין לך מקרים, יש עוד כמה דרכים כמו להתייעץ עם אנשים נוספים, לכתוב קורות חיים, לבחור סיפורי דגל ועוד, אבל אנחנו לא נרחיב עליהן הפעם כי אחרת הטיפ הזה יהפוך להיות ארוך מדי(:

לסיכום- אחת הדרכים למצוא מקרה כשאין לי כזה היא לחשוב על השאלה, מה היא מנסה להגיד, מה היא מנסה לברר, ולפי זה למצוא את התשובה.

בהצלחה ענקית!(:

אז מה עושים כשאין לי סיפור?

אחת הטכניקות שאני מלמדת

עוד דבר שיכול לעזור כשנואשים למקרים זה לחשוב איפה רופא יכול להיתקל במצב שהשאלה מתארת