איך לעבור את מבחני מו"ר מרק"ם ומר"ב בשלום?

אז איך אפשר לעבור את מבחני המו"ר מרק"ם ומר"ב הללו בשלום ולהבין מה אמור לקרות בהם?

אני מקווה שעד סוף המאמר הזה זה יהיה לך הרבה יותר ברור(:

הטיפ שלנו הפעם נקרא: להסתכל על הדרך ולא על המטרה.

הרבה מאיתנו רגילים תמיד להיות מוכוונים לתוצאות.

מה להגיד בדילמה? איזה החלטה לקבל?

מה הסיפור שכדאי להביא לראיון אישי?

האם הצלחתי לשכנע את השחקן במשחק תפקידים?

האם הוצאתי ממנו את מה שלכאורא צריך להוציא ממנו?

וזאת לא בהכרח המטרה של המבחן, זה לא בהכרח הדבר שעליו בוחנים אותך.

במבחנים האלו בוחנים אותך קודם כל על הדרך.

העצה שלי אליך היא בבואך לבחור סיפור

אם נחשוב על זה לרגע- אי אפשר באמת לבחון אותי על האם קרה לי סיפור כזה או אחר בחיים, זה לא פר.

זה גם לא שיוויוני לתת לי ציון על זה שקרה לי משהו שלא קרה למישהו אחר.

אבל כן אפשר לבחון אותי על איזה מין בן אדם הייתי במהלך הסיפור. למה עשיתי את מה שעשיתי. איך התנהגתי, מי הייתי שם, ובזה באמת המבחן מתמקד.

לכן העצה שלי אליך היא בבואך לבחור סיפור– היא לחשוב על מי היית שם ואם זה מישהו שהיית רוצה להראות לבוחנים.

אותו דבר לגבי שאלות דילמה- מעצם ההגדרה של דילמה אין לה תשובה אחת נכונה ותשובה אחרת לא נכונה. (אם היתה רק תשובה אחת נכונה השאלה אז היה מאוד ברור מה צריך לעשות וזו לא היתה נקראת דילמה).
לכן פחות משנה מה באמת תהיה ההחלטה הסופית שלי, יותר משנה איך הגעתי לשם. האם אני בן אדם שחושב, שרואה את המורכבות של המקרה, שמבין שיש אנשים ונשמות שמושפעות מהסיפור הזה ואולי החיים שלהם כבר לא יראו אותו דבר מחר בגלל ההחלטה שלי.

ואותו רעיון לגבי משחקי תפקידים-

פחות משנה האם הצלחתי או לא הצלחתי לשכנע בסוף את השחקן, אלא האם מעבר לנסיון שלי לשכנע- הבנתי שיושב מולי בן אדם שכואב לו, שקשה לו, שלא פשוט לו ונתתי לזה מקום? איך התנהלתי בתוך החמש דקות האלו, איזו אנרגיה הקרנתי למי שהיה ממולי?

אז בניגוד להרבה מבחנים אחרים בחיים, המבחן הזה הרבה יותר בוחן אותנו על הדרך

אז בניגוד להרבה מבחנים אחרים בחיים, המבחן הזה הרבה יותר בוחן אותנו על הדרך- על איזה מין אנשים אנחנו, איך אנחנו עושים דברים, האם אנחנו מצליחים להיות אנושיים גם כשתוקפים אותנו או מלחיצים אותנו? האם אנחנו מבינים שיש מצבים מורכבים ומפעילים שיקול דעת בוגר? או שלמען המטרה אנחנו מאבדים חלק מעצמנו בדרך?

כדאי לזכור את זה גם במהלך ההכנה למבחן, וכמובן במבחן עצמו. הרבה פעמים אנשים מגיעים מאוד ממוקדים במטרה- "אני חייב לשכנע עכשיו את מי שממולי, אני חייב להחליט את ההחלטה הנכונה בדילמה, אני חייב לבחור את הסיפור הנכון"- וזה עלול להכניס אותם למקום הרבה יותר לחוץ, וגם למקום פחות נכון בהקשר של המבחן.
ברגע שאני מבינה שהדרך היא העיקר- אוטומטית משהו משתחרר ואני גם מגיעה עם גישה שהיא יותר בוגרת ותיתן לי יותר נקודות, ואני גם אהיה הרבה יותר רגועה במבחן. כי אני יודעת שזה לא באמת משנה מה אני אחליט או אם הצלחתי לשכנע או אם אני אספר על ההישג הכי מדהים בעולם- מה שמשנה זה איך עשיתי את זה. ומי הייתי שם.

אז זהו להפעם. שיהיה בהצלחה ענקית!(-: