ראיון אישי- עד כמה להיצמד לאמת?

אז מה אני עושה כשאין לי מקרה? אולי פשוט להמציא?

אז מה אני עושה כשאין לי מקרה? אולי פשוט להמציא? היום אני רוצה לדבר על שאלה שהרבה אנשים שאני מכינה למבחן שואלים אותי, שהיא:

האם אפשר “להנפיץ” מקרים כשאין לי שום דבר להגיד?

או במילים אחרות- האם כדאי לשקר?

אז התשובה שלי היא חד משמעית לא.

מעבר לזה שלהתקבל על בסיס דבר לא נכון שאמרת זה בעיני לא מוסרי, זה בתכלס לא יעזור לך.

כשמשקרים במבחן עלולים בקלות להסתבך ולחשוף את השקר. יבקשו ממך לספר על המקרה ואז החרטוט ילך לך טוב, אבל אז בגלל שהשאלה לא שואלת רק על המקרה אלא גם על תתי סעיפים (שהם כמו מין שאלות המשך), באיזה שהוא שלב סביר למצוא את עצמך בתוך תת סעיף ולגלות שסיפרת איזה שהוא פרט שסותר פרט אחר שאמרת קודם בסעיף אחר או כשסיפרת על המקרה וזאת הדרך הבטוחה להסתבך עם עצמך ובטעות לחשוף את זה שהמקרה לא אמיתי.

מעבר לזה כשאנשים משקרים בדר”כ שפת הגוף שלהם מסגירה את זה. (אני יודעת על עצמי שאני יכולה לזהות אנשים כשהם משקרים לי, וככל שלבנאדם יש יותר ניסיון בזה הוא מזהה את זה יותר בקלות). ברגע שהאמון של המראיין שלך בך ירד ומשהו בשפת הגוף שלך ישדר לו שמשהו “מסריח”- יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי להחזיר אותו תוך 10 דקות וזה די לכרות לעצמך בור.

*(וחוץ מזה- מניסיון של חצי עשור של שנות סימולציה שבהן ראיתי כבר את כל סוגי החרטוט מול העיניים- בדר”כ מאוד קשה להמציא סיפור מהרגע להרגע שגם יהיה מספיק עמוק ושהניתוח שלו עם המראיין באמת ימנף אותך ויעשה לך טוב מבחינת הציון..)

מצד שני- זה שלא נכון לשקר, גם לא תמיד אומר

מצד שני- זה שלא נכון לשקר, גם לא תמיד אומר שצריך להגיד את כל האמת המוחלטת כמו שהיא.

הסיפור שאנחנו מספרים מורכב מהמון המון פרטים, ולא כל פרט הוא רלוונטי.
יש למשל פרטים טכניים שלא מקדמים אותי, ולכן לא תמיד אני צריכה להגיד כל דבר ודבר שקרה. לפעמים סיפור יכול להתפרש על פני תקופה ארוכה ופיזית לא תהיה לי אפשרות לספר על כל החלקים שלו. כלומר מבין כל הפרטים שבסיפור אפשר לבחור את החלקים שאותם אני רוצה לספר למראיינים. כי הם חלקים שיותר מתאימים לשאלה ששאלו אותי או כי הם חלקים שאני מרגישה איתם יותר בנוח.

אז לשקר או להמציא מקרה- לדעתי לא כדאי (גם מבחינה מצפונית וגם כי זה פשוט לא יעזור לך במבחן).
אבל לקחת את מה שקרה ומזה לבחור איזה חלקים בא לך לשתף ואיזה חלקים להשאיר לעצמך (מסיבות כאלו ואחרות)- זה בעיני משהו לגיטימי שיקדם אותך.

אז מה בכל זאת עושים כשאין לך סיפור?
נדבר על זה במאמר הבא פה(: