מבחן מור ומבחן מרקם – כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

מבחן מור מרקם | שאלות לדוגמא

מבחן מור ומבחן מרקם

מה ההבדל בין מבחן מור למבחן מרקם?
מה ת’כלס הולך לקרות במבחן מור ומרקם שהמרכז הארצי לא אומר לך?
איך זה הולך להרגיש ולהתנהל בפועל?
על כל זה ועוד נדבר פה במאמר שהכנתי לך,
שמטרתו להסיר את הערפל מהבחינה, ולעזור לך להבין יותר טוב מה מחכה לך(:

אז מה זה מבחן מור ומבחן מרקם האלו בעצם?

אז מה זה מבחן מור ומבחן מרקם האלו בעצם?
מבחן מור והמרקם הם כרטיס הכניסה שלך ללימודי הרפואה.
אחרי שעברת את מסכת הבגרויות והפסיכומטרי וכל שאר הגועל נפש הזה, זהו השלב האחרון בדרך להתחיל ללמוד רפואה(-:
מטרת מבחן מור ומרקם היא לבחון את האישיות שלך. אם עד עכשיו הבגרויות והפסיכומטרי הוכיחו שיש לך ראש, עכשיו צריך להוכיח שיש לך גם אופי(;
למבחנים הללו יש 2 שלבים:
1. מבחן כתוב- שאלון ביוגרפי.
2. מבחן בעל פה- מרכז הערכה.

שאלון ביוגרפי

שאלון ביוגרפי
השאלון הביוגרפי במבחן מור ומרקם כשמו כן הוא- שואל בעיקר על קורות החיים והביוגרפיה שלך.
ישאלו אותך שאלות הקשורות לניסיונך בעבר, ולחוויות שונות שעברת.
בשאלון ישנו דגש על למידה והסקת מסקנות מהחוויות שעברת.
ירדו איתך לעומק וינסו להבין את הראש שלך. מה חשוב לך. מה עובר לך בראש בבואך לעשות דברים.
מה מניע אותך להתנהג דווקא באופן הזה. האם יש לך ביקורת עצמית. ואיך עובדת החשיבה הרטרואקטיבית שלך על עצמך ועל הפעולות שלך.
השאלון הביוגרפי של מבחן מור ומרקם נמשך כשעתיים וחצי.
הוא מכיל כ- 10-15 שאלות שמורכבות מ(הרבה!!!) תתי סעיפים (לרוב 2-6 סעיפים לשאלה).

כדאי להביא איתך למילוי השאלון הביוגרפי במבחן מור ומרקם כל מה שעוזר לך להישאר בחדות ובפוקוס גבוה.
אומנם נראה כי יש הרבה זמן- אך גם יש הרבה סעיפים, כך שמי שישאף לענות לעומק יחוש בלחץ הזמן.
כדי למקסם הן את הזמן והן את איכות התשובות שלך, כדאי גם להגיע אחרי שעשית כמה שיותר הכנה מנטלית ומחשבתית. אם לא בא לך להיתקל בחור שחור אחרי שקראת שאלה חופרת למדי, או להגיד לעצמך: “מממ… נשמע לי מוכר. בטוח היה לי מקרה כזה מתי שהוא. פשוט לא עולה לי משהו ספציפי או בומבסטי כרגע…” ואז להתפשר ולכתוב על מקרה שלא מספיק מייצג אותך ואין לו “בשר”- כדאי לחשוב על חוויות משמעותיות שעברת מראש, ולהעלות את המקרים מהגנזך למודעות עוד לפני שהגעת לשאלון הביוגרפי ולא במהלכו…

הציון בשאלון הביוגרפי מהווה 30% מהציון הסופי במבחן מור ובמבחן מרקם.
אומנם כבודו במקומו מונח. (הוא עשוי לקבוע את הקבלה שלך במידה והציון שלך במרכז הערכה במבחן מור או מרקם יהיה גבולי). אך עיקר המסה הקריטית של הציון (70%!) הוא הציון שלך במרכז הערכה.
אז בנימה זאת נעבור לדבר על החלק העסיסי של הבחינה:

מרכז הערכה

מרכז הערכה
במרכז ההערכה במבחן מור ומרקם יעשו לך היכרות עם עולם עכברי המעבדה(: כלומר איך זה מרגיש להיות עכבר מעבדה… בשעתיים של המבחן הזה החיים שלך יתנהלו לפי הצלצולים.
צלצול של להיכנס לתחנה.
כעבור 5 דקות צלצול של לעבור לתחקיר.
כעבור 5 דקות נוספות צלצול של לצאת מהתחנה.
וכעבור כ-2-3 דקות שוב יישמע הצלצול של להיכנס לתחנה.
וכך הלאה במשך כל 8 התחנות של מרכז הערכה של מבחן מור ומרקם.
הרעיון שעומד מאחורי מרכז ההערכה של מבחן מור ומרקם הוא שהתנהגות (בשונה מלכתוב על התנהגות) יותר קשה לזייף. לכן במבחן הזה צריך לעבור בפועל ב- 8 תחנות (בחדרים שונים).
בכל אחת מהתחנות יחכו לך בוחנים שיישאלו אותך שאלות שונות בהתאם לסוג התחנה.

במרכז ההערכה של מבחן מור מרקם ישנם 3 סוגי תחנות:

1. תחנת ראיון אישי
שאלות דומות בסגנונן לשאלות בשאלון הביוגרפי. יבקשו ממך לתאר חוויות שונות שעברת, ולנתח אותן יחד עם הבוחן. לרוב בכל תחנה כזו מספיקים לשאול ולדון ב-2 חוויות.

2. תחנת סימולציה(או בשמה המלא: תחנת סימולציה ותחקיר)-
בתחנה זו יחכה לך מחוץ לדלת תיאור שבו הנך אחד האנשים בסיטואציה מסוימת. לאחר הכניסה לתחנה, השחקן שיחכה לך שם יתחיל לשחק את הסיטואציה יחד איתך ב-5 הדקות הראשונות של התחנה. לאחר מכן מנתחים יחד עם הבוחן את המשחק והשיח שהיה. כדאי להכין את הביטחון העצמי שלך ומנה טובה של קור רוח(:

3. תחנת דיון– (או בשמה המלא: תחנת דיון בסוגיה הנוגעת למקצוע/עולם הרפואה)-
גם בתחנה זו יחכה לך מחוץ לדלת תיאור של סיטואציה בעייתית. הפעם לא צריך לשחק את הסיטואציה ב”לייב”. אלא בעיקר לדבר עליה ולהחליט (ולהסביר) מה היית עושה. ולמה. לרוב ברגע שבחרת בכיוון מסוים הבוחנים יקשו ויסבכו את הסיטואציה ככל האפשר. למשל בשאלות בסגנון “ואם….. ואם….. ואם…. ואם…. ואם…..??????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!” לא להיבהל(:

במרכז הערכה טמון למעשה ההבדל בין מבחן מור למבחן מרקם.
(בשני המבחנים השאלון הביוגרפי הוא אותו שאלון בדיוק והשוני הוא רק במרכז ההערכה).

במרכז הערכה טמון למעשה ההבדל בין מבחן מור למבחן מרקם.
(בשני המבחנים השאלון הביוגרפי הוא אותו שאלון בדיוק והשוני הוא רק במרכז ההערכה).

מבחן מור יכלול לרוב:

מבחן מור מרקם פריט ראשון 2 תחנות ראיון אישי
מבחן מור מרקם פריט שני– 3 תחנות סימולציה
מבחן מור מרקם פריט שלישי3 תחנות דיון

במרקם בניגוד ל מבחן מור יהיו:

מבחן מור מרקם פריט ראשון 3 תחנות ראיון אישי
מרקם פריט שני– 2 תחנות סימולציה
 מרקם פריט שישי2 תחנות דיון

כלומר במבחן מור תהיה לך תחנת סימולציה אחת יותר, ובמבחן המרקם תהיה לך תחנת ראיון אישי אחת יותר. וזה הכל. כמעט….

איזה עוד הבדלים יכולים להיות בין מבחן מור למבחן מרקם?

אז איזה עוד הבדלים יכולים להיות בין מבחן מור למבחן מרקם?
התשובה המדויקת היא שזה תלוי(: תלוי למעשה במקום הפיזי שבו יהיה המבחן שלך.
אז ניקח רגע ונעשה גם על זה סדר:
 מרקם פריט שישימבחן מרקם מתקיים במלון יהודה בירושלים.
 מרקם פריט שישימבחן מור יכול להתקיים ב- 2 מקומות:
1. במרכז מס”ר בתל השומר (שיבא).
2. בטכניון בחיפה.

ונחזור להבדלים:

הבדל אחד הוא ברמת ההפקה וה”סטינגס” של המבחן-

מרכז מס”ר הוא מרכז שמאוד ערוך ובנוי למבחנים מהסוג הזה. זה למעשה בניין שלם בתוך הקמפוס של בית החולים. כל המטרה שלו היא לערוך סדנאות, הכשרות ומבחנים מרובי תחנות עם מראיינים ושחקנים.
לכן הסטינגס שם יותר מושקע והכל יותר מאורגן ו”דופק”. המשמעות היא שבתחנות של הסימולציה במבחן מור שמתקיים במס”ר נמצאים שם לבד בחדר מול השחקן, והבוחן יצפה בך מבעד ל”חלון חד צדדי”. (מהצד שלך זה יראה כמו מראה למרות שלפעמים אפשר לראות דרכה אדם מסתכל עליך וזה קצת קריפי ודי מלחיץ..) אחרי הסימולציה השחקן יצא מהחדר והבוחן ייכנס פיזית אל החדר ואז יתחיל החלק של התחקיר על הסימולציה.
לעומת זאת במלון יהודה של מבחן המרקם ובמבחן מור שמתקיים בטכניון לא הוקם בניין ייעודי למבחנים הללו, אז הבוחן שלך ישב בתוך החדר ויצפה בך ב”לייב”.

הבדל נוסף בין מבחן מור למבחן מרקם הוא סוג הבוחנים-

הבדל נוסף הוא שבמבחן המרקם הבוחנים הם רופאים. במבחן מור לעומת זאת הם “לרוב” רופאים (ציטוט מדויק אגב). כלומר הם יכולים להיות גם פסיכולוגים ומומחים נוספים בתחום הזה.
כלומר בפועל- הבוחנים שיפגשו אותך במלון יהודה בירושלים ובטכניון בחיפה יהיו כמעט תמיד רופאים. (וכתבתי כמעט רק כי אין תמיד ואף פעם ברפואה… אבל התכוונתי תמיד;))
לעומת זאת במרכז מס”ר יותר שכיח להיתקל במראיין שהוא פסיכולוג או משהו בסגנון, לרוב בתחנות הסימולציה, אבל לא רק.

עוד הבדל קטנטן- לעומת מבחן מור, במבחן המרקם היתה בעבר תחנה שנקראה “משחק תפקידים”-

התחנה הזו היתה השלב הקודם באבולוציה לתחנת הסימולציה הנוכחית. תחנת משחק התפקידים היתה זהה לתחנת הסימולציה למעט העובדה שבמקום לשחק את התרחיש מול שחקן אמיתי, שיחקו אותה עם המראיין. כלומר במקום להיכנס לתחנה ישר לתוך השחקן שמתחיל אותה מיידית כמו סיטואציה מהחיים האמיתיים, זה היה יותר כמו: “היי, קראת את התרחיש? יופי, אז עכשיו אנחנו נציג אותו. אני אהיה יואב ואת תהיי הרופאה שלי, אוקיי? אז אני אתחיל. היי ד”ר, רציתי לבקש ממך….” הדבר יצר מצב קצת יותר מלאכותי מצד אחד, אבל גם מעט יותר קל מצד שני. כי רוב הרופאים לא היו עם כישורי משחק מטורפים… לכן מרבית ההערכה היתה על התוכן המילולי ופחות על שפת הגוף וכל שאר החלק הלא מילולי שלך בתקשורת.

למה זה רלוונטי לך אם התחנה הזו כבר לא קיימת?
כי השינוי הזה בתחנות הוא די חדש, והרבה מהבוחנים עדיין זוכרים את הוריאציה הקודמת. בפועל מה שיכול לקרות לך במבחן המרקם בניגוד למבחן מור הוא שבאחת מתחנות הדילמה הבוחן יתגעגע לסגנון הישן. ואז הוא יגיד לך: “אוקיי, הבנתי מה את אומרת שהיית עושה במצב הזה. בואי רגע נעשה את זה באמיתי. אני אהיה יואב ואת תהיי הרופאה שלי, אז אני אתחיל. היי ד”ר, רציתי לבקש ממך…” וכך למרות שנכנסת לתחנת דילמה, היא תיגמר דווקא במשחק תפקידים עם המראיין שלך. (אני יודעת שזה נשמע קצת קריפי אבל זה באמת קרה במבחן שנה שעברה).

איזה מבחן עדיף- מבחן מור או מבחן מרקם?

אין סגנון עדיף של מבחן- ההעדפה של סגנון אחד יותר מהשני היא אישית ומשתנה מאדם לאדם.
האנשים בחלונות הגבוהים (בשונה מאנשים אחרים…) מאמינים שכל אדם אמור להצליח במידה דומה בשני המבחנים. לכן לפני כמה שנים איחדו בינהם כך שכל מועמד ייגש רק לסוג אחד של מבחן.
(מי שנרשם לתל אביב ולטכניון עושה את מבחן מור. מי שנרשם לעברית עושה מרקם. ומי שנרשם לשלושתן או לקומבינציה שכוללת את העברית ועוד אוניברסיטה שעושה מבחן מור- יוגרל לאחד מהמבחנים באופן רנדומלי).

מאחר וזה מצב נתון כרגע, עדיף לא להתעסק באיזה מבחן עדיף והאם האילוץ לגשת רק לאחד מהם טוב או לא. אלא להתמקד בלהכין את עצמך הכי טוב שאפשר למבחן אליו קיבלת זימון, בין אם זה מבחן מור ובין אם זה מבחן מרקם.

מקווה שהצלחתי לעשות לך סדר בבלגאן,
ומאחלת לך שעוד השנה הודעת הקבלה תגיע למייל שלך ותגרום לך לצרוח משמחה?

שלך, מוריה.

שאלון ביוגרפי – מה בדיוק קורה שם ואיך למקסם את הציון שלי?

שאלון ביוגרפי

איזה חלק מהווה השאלון הביוגרפי מהציון שלך במבחן מו”ר ומרק”ם?
איך נראה השאלון הביוגרפי בפועל במבחן?
ומה הקאטץ’ עם השאלון הביוגרפי הזה?
על כל אלו אנחנו הולכים לענות פה למטה(-:

אז מה זה בכלל שאלון ביוגרפי?

שאלון ביוגרפי כשמו כן הוא- שאלון שבעצם שואל על הביוגרפיה שלך.
המטרה של השאלון היא ללמוד עליך באמצעות החוויות שעברת בחיים
ובעיקר באמצעות הדרך שבה תארת אותם.

איזה חלק מהווה השאלון הביוגרפי מהציון שלך במבחן מו”ר ומרק”ם?

איזה חלק מהווה השאלון הביוגרפי מהציון שלך במבחן מו”ר ומרק”ם?
השאלון הביוגרפי מהווה 30% מהציון שלך במבחן מו”ר ומרק”ם.
זה אומנם לא נראה המון, אבל הרבה פעמים עוד כמה נקודות בציון של השאלון הביוגרפי עושות את כל ההבדל. לפעמים זה ההבדל בין להתקבל בשנה הקרובה ללימודים או לא.

היה לי פעם תלמיד מקסים שהתעקש לעבוד רק על הביצועים שלו במרכז הערכה, וקיבל בו ציון ממש גבוה. אבל לשאלון הביוגרפי הוא לא רצה לעשות הכנה, ובסוף קיבל בו ציון נמוך. הציון הזה סחב לו את הציון המשוקלל של המבחן למטה, והוא נאלץ לחכות שנה שלמה כדי לשפר אותו!
אז בקיצור- זה ממש ממש לא מומלץ…

איך נראה שאלון ביוגרפי בפועל במבחן?

איך נראה שאלון ביוגרפי בפועל במבחן?
השאלון הביוגרפי במבחן מורכב משני החלקים הבאים:

  1. החלק הראשון של השאלון הביוגרפי הוא שאלות עיסוקים. בשאלות אלו יבקשו ממך לתאר תפקידים שונים שעשית או שעסקת בהם, לאורך תקופת התיכון וגם לאחריה. לאחר מכן הפורמט שחוזר בשנים האחרונות הוא שיבקשו ממך לנתח את הקשיים שהיו לך שם ואת ההתמודדות שלך עימם.
  2. החלק השני של השאלון הביוגרפי הוא שאלות מקרים. בשאלות אלו יבקשו ממך לספר על מקרים שחווית ולנתח אותם. שאלות אלו דומות במקצת לשאלות ראיון אישי שהמרכז הארצי מפרסם בחוברת “תקצירי מטלות משנים קודמות” (השאלות לדוגמא כאן)

אז מה הקאטץ’ עם השאלון הביוגרפי הזה?

אז מה הקאטץ’ עם השאלון הביוגרפי הזה?
טוב ששאלת. יש כמה:

  1. לחץ של זמן. אנחנו מדברים על חוברת של בערך 20 עמודים שאמורים להתמלא בכתב היד שלך תוך שעתיים וחצי. זה לא הרבה זמן. אם לא מגיעים מוכנים מראש- כמעט בוודאות אי אפשר לצלוח את המשימה הזו. והתוצאה היא שאלות ריקות שלא הספקת לענות עליהן. וציון פחות גבוה מההמקסימום שאפשרי עבורך.
  2. יש שאלות חדשות. כן, תמיד יצוצו להן בשאלון הביוגרפי כמה שאלות שלא נתקלת בהן בעבר. לא בחוברת המקרים של המרכז הארצי, וגם לא בשחזורים משנים קודמות. המשמעות היא שאם לא עבדת נכון במהלך ההכנה, השאלות האלו יהיו מסחטת זמן רצינית. הן גם עלולות למשוך את איכות המבחן שלך למטה או לגרור השארת שאלות ריקות, כי הן יצריכו איתור מקרה וניתוח עמוק מאפס תוך כדי הלחץ של המבחן. והתוצאה תהיה פחות טובה בהתאם.

מה הכיף בשאלון ביוגרפי?

מה הכיף בשאלון ביוגרפי?
חחח… לא ציפית לשאלה כזו, נכון?
אבל היופי האמיתי בשאלון הזה, הוא שבהכנה נכונה אפשר לצלוח אותו יחסית בקלות, ובציון גבוה!
בסוף יהיה מולך רק דף… (או דפים..) לא יהיו מראיינים מלחיצים או שחקנים הזויים.
אם התכוננת נכון הסיכוי להעביר את החלקים הנכונים לדפים ולתשובות במבחן, ולהיות מעולה באותה דרגה שבה היית בהכנה- גבוה מאוד(:

אז שאלון ביוגרפי – המלצות לסיום?

אז שאלון ביוגרפי – המלצות לסיום?
אין לי דרך אחרת לתאר את זה חוץ מ…. קדימה להזיז את הת** ולהתחיל לתת עבודה בראש כדי לבוא בהכנה מקסימלית ולכסח לשאלון הזה את הצורה(:

מוריה את יכולה לעזור לי להגיע מוכן לשאלון הביוגרפי הזה?

מוריה את יכולה לעזור לי להגיע מוכן לשאלון הביוגרפי הזה?
ברור, בשמחה!

פה יש פירוט על הדרכים בהם אוכל לעזור לך(:

ואפשר גם לתת לי צלצול אם בא לך להתייעץ איתי ל- 052-4864006.

ב”הצלחה ענקית ענקית!!! (-:

קורס ההכנה – מה בעצם קורה שם?

קורס הכנה למבחן מור מרקם

קורס ההכנה – איך זה עובד?

קורס ההכנה – איך זה עובד?

קורס ההכנה למבחן מור מרקם ומרב בנוי משישה מפגשים בקבוצות קטנטנות:

שני מפגשים מקדימים של הכנה ואימון

שני מפגשים מקדימים של הכנה ואימון, בהם נסקור את חלקי המבחן השונים, נעמוד על ההבדלים שבין תשובות בכתב לתשובות בע”פ, וניתן כלים פרקטיים, מעשיים ויעילים לתרגול והכנה למבחן, שלב אחר שלב של כל אחד מסוגי השאלות במבחן: שאלות ראיון אישי וביוגרפי, סימולציות ודילמות. אין חוכמות, והדגש יהיה על ת’כלס ת’כלס ת’כלס.

מעבר ללעבוד על מה שאנחנו אומרים, נעבוד גם על האיך, וניצור מעטפת מקדמת לתשובות שלנו באמצעות עבודה על גישה, שפת גוף, בטחון עצמי ופרזנטציה וגם… האריזה האישית(:

ארבעה מפגשי סימולציות

ארבעה מפגשי סימולציות
אני כאמור בעד ת’כלס. מיד לאחר שקבלנו את כל הכלים אכריח אותך לקפוץ למים כדי ליישם אותם(:
נתנסה בסימולציות מלאות של המבחן הביוגרפי, בדיוק כמו בזמן אמת, ובשתי סימולציות מלאות של מרכז הערכה, כדי שיהיה לך קל להגיע למבחן גם מתוך שינה(:
כמובן שעל הכל אתן לך משוב מפורט על הביצוע שלך וטיפים לייעול ולמיקסום של עצמך ברמה הכי גבוהה שאפשר.

מניסיון שלי, אנשים עושים קפיצה משמעותית בין 2 הסימולציות, ואז עוד אחת בין הסימולציה השניה למבחן. למה? כי כשאתם עושים משהו ומקבלים עליו פידבק אישי- אתם משתפרים. ואז אתם עושים אותו שוב הרבה יותר טוב. ושוב מקבלים עליו פידבק. ואז אתם אש(:

בין הנושאים שנתרגל בקורס הולכים להיות (יהיו עוד, זה ספויילר חלקי בלבד) :

הגישה לשאלות ראיון אישי

הגישה לשאלות ראיון אישי

  • איך לבחור את הסיפור שייצג אותי ויוציא אותי הכי טוב
  • איך להציג אותו בפועל באופן שזה גם יקרה(:
  • איך למצוא ולספר על תכונות חיוביות
  • איך למצוא ולספר על תכונות שליליות
  • איך לגשת לשאלה למה אני רוצה ללמוד רפואה
  • מה לעשות אם שברתי ת’ראש ועדיין לא מצאתי מקרה

הגישה לשאלון הביוגרפי

הגישה לשאלון הביוגרפי

  • איך להתכונן לשאלות תפקידים
  • איך לבחור את המקרים שייצגו אותי הכי טוב
  • איך לכתוב אותם
  • איך לענות על כל תתי הסעיפים
  • איך להתמודד עם מצוקת הזמן

הגישה לשאלות סימולציה ותחקיר

הגישה לשאלות סימולציה ותחקיר

  • איך להיכנס לסימולציה
  • איך לבנות מהלך נכון ולהוביל את השיחה בצורה מקסימלית ב5 דקות
  • מה כדאי ומה לא כדאי לעשות במהלך הסימולציה
  • איך למצוא במהירות ובלחץ הזמן את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ההפתעות שעלולות להיות בסיטואציה בהצלחה
  • איך למשב את עצמי בצורה שלא תישמע כמו תעופה עצמית, אבל גם לא תגרום לבוחנים לחשוב שאולי אני לא מספיק

הגישה לשאלות דילמה

הגישה לשאלות דילמה

  • איך להבין מי נגד מי ומה מצופה ממני
  • איך להראות חשיבה מרשימה ומעמיקה
  • איך להגיע להחלטה
  • מה לעשות אם לא מפסיקים להתקיל אותי
  • אתיקה רפואית- כמה למה איך

גישה ושפת גוף

גישה ושפת גוף

  • איך לשדר בטחון
  • איך לשדר שאפשר לסמוך עלי
  • איך להתחבב על מי שממולי גם אם הוא לא מכיר אותי
  • איך לשלוט בכל החלק הלא מילולי (והמשמעותי!) של המבחן
  • האריזה האישית

 

כאן אפשר למצוא עוד מידע על הקורס
וכאן אפשר להתרשם מה חשבו אנשים שעברו איתי את התהליך הזה

מר”ב-כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

מבחן מר”ב

מבחן מר”ב
אם המסלול שלך הוא ה4 שנתי, אז קודם כל, כל הכבוד על האומץ ללכת עם האמת שלך עד הסוף! עברת כברת דרך ארוכה כדי להגיע לפה וזה מדהים!(: אז אחרי התואר, ההשלמות, ומבחן הידע הידוע לשימצה, מחכה לך מבחן המר”ב- וזוהי התחנה האחרונה לפני הקבלה(:

מבחן מר”ב דומה מאוד למבחני המו”ר והמרק”ם

מבחן מר”ב דומה מאוד למבחני המו”ר והמרק”ם
מרכז הערכה של מבחן מר”ב מקביל למבחן המו”ר מבחינת סוגי התחנות) והוא מתקיים תמיד במס”ר בתל השומר).
השאלון הביוגרפי במבחן מר”ב- דומה גם הוא עד מאוד לשאלון הביוגרפי של מבחן המו”ר ומבחן המרק”ם, למעט מספר מצומצם של שאלות (בדרך כלל 1-2 שאלות) שישאלו אותך באופן ממוקד על החוויות מהתואר.

אז מה בכל זאת ההבדל?

אז מה בכל זאת ההבדל?
השוני הגדול של מבחן מר”ב הוא התוספת של הבחינה בחשיבה אנליטית.
הבחינה בחשיבה אנליטית היא משהו שמזכיר שילוב של הפרקים הכמותיים והמילוליים בפסיכומטרי.
והיא מתמקדת בשלוש סוגי שאלות עיקריים:
1. הבנת קטע קריאה
2. הסקה מתרשים וטבלה
3. שאלות הגיון.

לסיכום, ניצבות בפניך 3 תחנות כדי לעבור בהצלחה את מבחן המר”ב:

אז לסיכום, ניצבות בפניך 3 תחנות כדי לעבור בהצלחה את מבחן המר”ב:
1. מבחן בחשיבה אנליטית- סטייל מיני פסיכומטרי- שקורה בדר”כ בסביבות אפריל.
2. שאלון ביוגרפי– בו יהיה כיף לכתוב בשקיקה על חוויותיך מהעבר (פה אפשר לקרוא עוד על השאלון ולקבל טיפים). -שקורה בדר”כ לקראת סוף יוני.
3. מרכז הערכה- שבו מגיעים ליום תחנות שבו עוברים 8 תחנות מ3 סוגים עיקריים (עליהם ניתן לקרוא יותר פה). – שקורה בדר”כ בסוף יוני ותחילת יולי.

מאחלת לך ב”הצלחה ענקית!(:

איך לעבור את מבחני מו”ר מרק”ם ומר”ב בשלום?

איך לעבור את מבחני מו”ר מרק”ם ומר”ב בשלום?

אז איך אפשר לעבור את מבחני המו”ר מרק”ם ומר”ב הללו בשלום ולהבין מה אמור לקרות בהם?

אני מקווה שעד סוף המאמר הזה זה יהיה לך הרבה יותר ברור(:

הטיפ שלנו הפעם נקרא: להסתכל על הדרך ולא על המטרה.

הרבה מאיתנו רגילים תמיד להיות מוכוונים לתוצאות.

מה להגיד בדילמה? איזה החלטה לקבל?

מה הסיפור שכדאי להביא לראיון אישי?

האם הצלחתי לשכנע את השחקן במשחק תפקידים?

האם הוצאתי ממנו את מה שלכאורא צריך להוציא ממנו?

 

וזאת לא בהכרח המטרה של המבחן, זה לא בהכרח הדבר שעליו בוחנים אותך.

במבחנים האלו בוחנים אותך קודם כל על הדרך.

העצה שלי אליך היא בבואך לבחור סיפור

אם נחשוב על זה לרגע- אי אפשר באמת לבחון אותי על האם קרה לי סיפור כזה או אחר בחיים, זה לא פר.

זה גם לא שיוויוני לתת לי ציון על זה שקרה לי משהו שלא קרה למישהו אחר.

אבל כן אפשר לבחון אותי על איזה מין בן אדם הייתי במהלך הסיפור. למה עשיתי את מה שעשיתי. איך התנהגתי, מי הייתי שם, ובזה באמת המבחן מתמקד.

לכן העצה שלי אליך היא בבואך לבחור סיפור– היא לחשוב על מי היית שם ואם זה מישהו שהיית רוצה להראות לבוחנים.

 

אותו דבר לגבי שאלות דילמה- מעצם ההגדרה של דילמה אין לה תשובה אחת נכונה ותשובה אחרת לא נכונה. (אם היתה רק תשובה אחת נכונה השאלה אז היה מאוד ברור מה צריך לעשות וזו לא היתה נקראת דילמה).
לכן פחות משנה מה באמת תהיה ההחלטה הסופית שלי, יותר משנה איך הגעתי לשם. האם אני בן אדם שחושב, שרואה את המורכבות של המקרה, שמבין שיש אנשים ונשמות שמושפעות מהסיפור הזה ואולי החיים שלהם כבר לא יראו אותו דבר מחר בגלל ההחלטה שלי.

 

ואותו רעיון לגבי משחקי תפקידים-

פחות משנה האם הצלחתי או לא הצלחתי לשכנע בסוף את השחקן, אלא האם מעבר לנסיון שלי לשכנע- הבנתי שיושב מולי בן אדם שכואב לו, שקשה לו, שלא פשוט לו ונתתי לזה מקום? איך התנהלתי בתוך החמש דקות האלו, איזו אנרגיה הקרנתי למי שהיה ממולי?

אז בניגוד להרבה מבחנים אחרים בחיים, המבחן הזה הרבה יותר בוחן אותנו על הדרך

אז בניגוד להרבה מבחנים אחרים בחיים, המבחן הזה הרבה יותר בוחן אותנו על הדרך- על איזה מין אנשים אנחנו, איך אנחנו עושים דברים, האם אנחנו מצליחים להיות אנושיים גם כשתוקפים אותנו או מלחיצים אותנו? האם אנחנו מבינים שיש מצבים מורכבים ומפעילים שיקול דעת בוגר? או שלמען המטרה אנחנו מאבדים חלק מעצמנו בדרך?

כדאי לזכור את זה גם במהלך ההכנה למבחן, וכמובן במבחן עצמו. הרבה פעמים אנשים מגיעים מאוד ממוקדים במטרה- “אני חייב לשכנע עכשיו את מי שממולי, אני חייב להחליט את ההחלטה הנכונה בדילמה, אני חייב לבחור את הסיפור הנכון”- וזה עלול להכניס אותם למקום הרבה יותר לחוץ, וגם למקום פחות נכון בהקשר של המבחן.
ברגע שאני מבינה שהדרך היא העיקר- אוטומטית משהו משתחרר ואני גם מגיעה עם גישה שהיא יותר בוגרת ותיתן לי יותר נקודות, ואני גם אהיה הרבה יותר רגועה במבחן. כי אני יודעת שזה לא באמת משנה מה אני אחליט או אם הצלחתי לשכנע או אם אני אספר על ההישג הכי מדהים בעולם- מה שמשנה זה איך עשיתי את זה. ומי הייתי שם.

אז זהו להפעם. שיהיה בהצלחה ענקית!(-:

 

ראיון אישי- עד כמה להיצמד לאמת?

אז מה אני עושה כשאין לי מקרה? אולי פשוט להמציא?

אז מה אני עושה כשאין לי מקרה? אולי פשוט להמציא? היום אני רוצה לדבר על שאלה שהרבה אנשים שאני מכינה למבחן שואלים אותי, שהיא:

האם אפשר “להנפיץ” מקרים כשאין לי שום דבר להגיד?

או במילים אחרות- האם כדאי לשקר?

אז התשובה שלי היא חד משמעית לא.

מעבר לזה שלהתקבל על בסיס דבר לא נכון שאמרת זה בעיני לא מוסרי, זה בתכלס לא יעזור לך.

כשמשקרים במבחן עלולים בקלות להסתבך ולחשוף את השקר. יבקשו ממך לספר על המקרה ואז החרטוט ילך לך טוב, אבל אז בגלל שהשאלה לא שואלת רק על המקרה אלא גם על תתי סעיפים (שהם כמו מין שאלות המשך), באיזה שהוא שלב סביר למצוא את עצמך בתוך תת סעיף ולגלות שסיפרת איזה שהוא פרט שסותר פרט אחר שאמרת קודם בסעיף אחר או כשסיפרת על המקרה וזאת הדרך הבטוחה להסתבך עם עצמך ובטעות לחשוף את זה שהמקרה לא אמיתי.

מעבר לזה כשאנשים משקרים בדר”כ שפת הגוף שלהם מסגירה את זה. (אני יודעת על עצמי שאני יכולה לזהות אנשים כשהם משקרים לי, וככל שלבנאדם יש יותר ניסיון בזה הוא מזהה את זה יותר בקלות). ברגע שהאמון של המראיין שלך בך ירד ומשהו בשפת הגוף שלך ישדר לו שמשהו “מסריח”- יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי להחזיר אותו תוך 10 דקות וזה די לכרות לעצמך בור.

*(וחוץ מזה- מניסיון של חצי עשור של שנות סימולציה שבהן ראיתי כבר את כל סוגי החרטוט מול העיניים- בדר”כ מאוד קשה להמציא סיפור מהרגע להרגע שגם יהיה מספיק עמוק ושהניתוח שלו עם המראיין באמת ימנף אותך ויעשה לך טוב מבחינת הציון..)

מצד שני- זה שלא נכון לשקר, גם לא תמיד אומר

מצד שני- זה שלא נכון לשקר, גם לא תמיד אומר שצריך להגיד את כל האמת המוחלטת כמו שהיא.

הסיפור שאנחנו מספרים מורכב מהמון המון פרטים, ולא כל פרט הוא רלוונטי.
יש למשל פרטים טכניים שלא מקדמים אותי, ולכן לא תמיד אני צריכה להגיד כל דבר ודבר שקרה. לפעמים סיפור יכול להתפרש על פני תקופה ארוכה ופיזית לא תהיה לי אפשרות לספר על כל החלקים שלו. כלומר מבין כל הפרטים שבסיפור אפשר לבחור את החלקים שאותם אני רוצה לספר למראיינים. כי הם חלקים שיותר מתאימים לשאלה ששאלו אותי או כי הם חלקים שאני מרגישה איתם יותר בנוח.

אז לשקר או להמציא מקרה- לדעתי לא כדאי (גם מבחינה מצפונית וגם כי זה פשוט לא יעזור לך במבחן).
אבל לקחת את מה שקרה ומזה לבחור איזה חלקים בא לך לשתף ואיזה חלקים להשאיר לעצמך (מסיבות כאלו ואחרות)- זה בעיני משהו לגיטימי שיקדם אותך.

אז מה בכל זאת עושים כשאין לך סיפור?
נדבר על זה במאמר הבא פה(:

ראיון אישי- מה לעשות אם לא הצלחתי למצוא סיפור?

אז מה עושים כשאין לי סיפור?

אז מה עושים כשאין לי סיפור? היום נדבר על איך אפשר למצוא סיפור גם כשברגע הראשון נראה לך שאין לך שום מקרה שיכול להתאים לשאלה.

אחת הטכניקות שאני מלמדת

אחת הטכניקות שאני מלמדת זה לפרק את השאלה וללכת אחורה מהשאלה כדי למצוא את התשובה.

לדוגמא: אם שואלים אותי על מקרה שקנאתי ואני בנאדם שלא ממש מקנא מטבעי ולא עולה לי שום רעיון, מה שאני יכולה לעשות זה ללכת לשאלה ולחשוב מה היא בעצם באה לשאול, בדוגמא שלנו- מה זה אומר לקנא?

אז קנאה זה בעצם מצב שבו אני רוצה משהו שאין לי, ולמישהו אחר יש את המשהו הזה ולכן אני מקנאה בו. אז מה שאני יכולה לעשות זה לחשוב על משהו שרציתי ולא קיבלתי או לא השגתי אותו, ואז לנסות לחשוב על בנאדם שכן השיג או קיבל אותו, ואפשר להגיד שיש פה קנאה. מין הסתם ככל שיותר רציתי את הדבר הזה- אני גם יותר אקנא במי שכן השיג אותו. אגב קנאה יכולה להיות כמו זרקור שעוזר לנו להבין מה באמת חשוב לנו. כדאי לחשוב על זה לפני שבחרת מקרה על זה למבחן(:

עוד דבר שיכול לעזור כשנואשים למקרים זה לחשוב איפה רופא יכול להיתקל במצב שהשאלה מתארת

עוד דבר שיכול לעזור כשנואשים למקרים זה לחשוב איפה רופא יכול להיתקל במצב שהשאלה מתארת– למשל אם מבקשים ממך לתאר מקרה ששיקרת, אפשר לחשוב באיזה מצבים רופא נאלץ או בוחר לשקר- זה יכול לתת לך רעיונות למקרים שאולי קרו לך וגם לדייק את התשובה.

אז זו דרך אחת למצוא מקרים כשאין לך מקרים, יש עוד כמה דרכים כמו להתייעץ עם אנשים נוספים, לכתוב קורות חיים, לבחור סיפורי דגל ועוד, אבל אנחנו לא נרחיב עליהן הפעם כי אחרת הטיפ הזה יהפוך להיות ארוך מדי(:

לסיכום- אחת הדרכים למצוא מקרה כשאין לי כזה היא לחשוב על השאלה, מה היא מנסה להגיד, מה היא מנסה לברר, ולפי זה למצוא את התשובה.

בהצלחה ענקית!(:

מה לא מספרים לך על הסימולציה?

משחק תפקידים כנראה אף פעם לא יסתיים בזה שהצלחת לשכנע את הצד השני

הנה משהו מאוד פשוט והגיוני, שאף פעם לא חושבים עליו או אומרים לנו אותו:
משחק תפקידים כנראה אף פעם לא יסתיים בזה שהצלחת לשכנע את הצד השני. לא בדעה שלך וגם לא בפתרונות היצירתיים שהצעת, לא משנה כמה יצירתיים ומדהימים הם יהיו.
בואו נחשוב על זה- גם אם שכנעת את השחקן אחרי 2 דקות, אם הוא יגיד לך “כן סבבה בסדר בוא נעשה את מה שהצעת”, משחק התפקידים יסתיים ומה שיקרה זה שבשלוש הדקות שנשארו עד סוף משחק התפקידים אתם תסתכלו אחד על השני ותבהו בשעון…

זה הרעיון של המבחן וכך הוא בנוי.

כלומר המבחן הזה ינצל את כל הזמן שיש לו. השחקנים מקבלים הנחיות שמשחק התפקידים אמור להימשך 5 דקות ולכן לא משנה מה עשית או אמרת (וכמה הדהמת אותו) המשחק יימשך 5 דקות, וכמעט תמיד יסתיים בזה שלא הצלחת להשיג את מה שרצית, כי זה הרעיון של המבחן וכך הוא בנוי.

לכן גם אם לא הצלחת להשיג את מה שרצית או תכננת- כדאי לזכור שזה בסדר, כך זה אמור להיות. לא להתבאס או להתאכזב(:

אם פעלת כמו שצריך, אם הדרך שלך היתה נכונה- (מצלצל לך מוכר? דברנו בעבר על הדרך ולא על המטרה..) אז אם הדרך שלך היתה נכונה- זה מה שחשוב וכנראה שהשארת רושם טוב.

למה זה חשוב?

למה זה חשוב?
כי הרבה פעמים אנחנו יכולים לגרור איתנו את האכזבה מתחנה שאנחנו חושבים שהלכה לא טוב לכל שאר התחנות וככה להרוס לעצמנו את המבחן. ברגע שאנחנו מבינים שהעיקר זה התהליך שעברנו בתחנה (שעליו דברנו בטיפ הקודם) ופחות התוצאה שהשגנו- האכזבה מזה שלא הצלחנו לא משתקת אותנו. ואם אנחנו מבינים מראש שכנראה לא נצליח לשכנע במשחק תפקידים כי זה הרעיון בו- ניקח את זה הרבה יותר רגוע.

והרוגע וההתנהלות המנטלית שלנו לאורך המבחן הם סופר חשובים.

בהצלחה ענקית!