לימודי רפואה בארץ מתקיימים ב-6 מקומות: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון שבחיפה, הפקולטה לרפואה בצפת ואוניברסיטת אריאל.
הלימודים מתקיימים ב-3 מתכונות אפשריות: לימודים שנמשכים 6 שנים, מסלול מקוצר של 4 שנים שמיועד לבעלי תואר ראשון בתחום משיק לרפואה (למשל ביולוגיה או מדעי המוח) ותוכנית בת 3 שנים שקהל היעד שלה הוא סטודנטים שכבר למדו 3 שנים רפואה בחו"ל.
המסלול המלא מוצע בירושלים, תל אביב, באר שבע ובטכניון. התוכנית לבעלי התואר הראשון מתקיימת בתל אביב, אריאל ובפקולטה בצפת אשר שייכת לאוניברסיטת בר אילן והיא גם זו שמאפשרת למי שהתחילו את ההכשרה התובענית בחו"ל להשלים אותה בארץ.
לימודים פרה קליניים ולימודים קליניים
לימודי הרפואה נחלקים ל-2 חלקים: הלימודים הפרה קליניים – שבמהלכם רוכשים הסטודנטים ידע רחב היקף אשר חיוני לכל רופא ורופאה; והלימודים הקליניים – שבמהלכם חלק נכבד מהלמידה מתבצע במחלקות בתי החולים ובמרכזים רפואיים שונים (כשעדיין לא מדובר בשנת הסטאז', שמהווה אף היא חלק בלתי נפרד ממסלול ההכשרה).
בתוכנית המלאה הלימודים הפרה קליניים נמשכים 3 שנים וכך גם הלימודים הקליניים. גם בתוכנית בת 4 השנים החלוקה שוויונית – שנתיים של לימודים פרה קליניים ושנתיים של לימודים קליניים.
חשוב לדעת שהמעבר מהשלב הראשון של לימודי רפואה בארץ לשלב השני אינו אוטומטי, אלא מצריך ממוצע של 75 ומעלה.
ההבדלים בין לימודי רפואה בארץ לבין לימודים בחו"ל
תנאי הקבלה ללימודים בפקולטות השונות בארץ גורמים לכך שחלק גדול מהישראלים שחולמים להיות רופאים עוברים ללמוד בחו"ל. לפי דוח שפרסם משרד הבריאות, יותר ממחצית הרופאים בארץ הם בוגרים של מוסדות לימוד מעבר לים, וליתר דיוק מדובר על 58% – הנתון הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD.
עבור מי שלא הצליח להתקבל לאוניברסיטת ת"א, לאוניברסיטה העברית, לטכניון או לבן גוריון, האופציה של מוסד מקביל בהונגריה, רומניה, צ'כיה, ליטא, איטליה ומדינות נוספות היא אופציה קורצת כמובן, אבל כדאי לדעת שהעלות הכספית עלולה להיות גבוהה בהרבה.
בישראל שכר הלימוד לתואר הראשון עומד על כ-10,000 ש"ח לשנה, ועלות המחיה הממוצעת מוערכת בכ-4,000 ש"ח בחודש. ברומניה שכר הלימוד השנתי הוא כ-25,000 ש"ח, ואילו בפקולטות לרפואה שבהונגריה, צ'כיה וקרואטיה הוא כבר מגיע לכ-50,000-60,000 ש"ח בשנה.
עלות המחייה אמנם מעט נמוכה יותר – כ-2,500-3,000 ש"ח בחודש – אבל גם כך ההשקעה הכספית הנדרשת על-מנת ללמוד רפואה בחו"ל הינה עצומה.
בנוסף, כדאי לזכור שלימודי רפואה הם בכל מצב אתגר של ממש, וכשהם מתקיימים בשפה זרה, כולל אנגלית, הקושי מתעצם.
משוכה נוספת בדרך לעבודה כרופא עבור מי שוויתר על החלום של לימודי רפואה בארץ והגשים אותו בחו"ל הוא החובה לעבור בחינת רישוי.
בבחינה זו, שהגוף האחראי עליה הוא משרד הבריאות, ישנה שונות משמעותית בין אחוזי ההצלחה בהתאם למדינה שבה למדו המועמדים.
כך למשל – על סמך נתוני משרד הבריאות לשנים 2014-2018 – בקרב בוגרי לימודי רפואה בהונגריה שיעור המעבר היה 71%, אבל בקרב הסטודנטים שחזרו מצ'כיה רק 1 מכל 3 עבר את המבחן. באופן דומה, מתוך קרוב ל-1,000 ישראלים שלמדו רפואה באיטליה, רק קצת יותר מ-300 צלחו את בחינת ההסמכה.
איך לשפר את סיכויי הקבלה ללימודים בארץ?
על-מנת ליהנות מכל היתרונות המשמעותיים של לימודי רפואה בארץ – חיסכון בכסף, סביבה מוכרת ותומכת במהלך השנים התובעניות, אפשרות להתחיל את הסטאז' מיד עם תום הלימודים בלי צורך בבחינת הסמכה – כדאי להשקיע בכל המרכיבים שקובעים מי יתקבל לפקולטות השונות ומי לא.
השלב הראשון הוא ממוצע בגרויות גבוה וציון מקסימלי בבחינה הפסיכומטרית. רוב המבקשים להיות רופאים משקיעים בכך לא מעט זמן וכסף – אבל במשוכה הבאה במסלול המכשולים בדרך ללימודי רפואה, מבחן מרק"ם (ובשמותיו האחרים, מבחן מו"ר או מר"ב), יש משום מה נטייה לזלזל.
כדאי לדעת שגם ציונים יוצאי דופן בבגרויות ובפסיכומטרי לא יספיקו אם במבחן ההתאמה לרפואה הציון יהיה רק טוב ולא מעבר לכך – וזאת בגלל התחרות הקשה על כל מקום פנוי באוניברסיטת ת"א, באוניברסיטה העברית, בטכניון וכו'.
ההבדל בין מי שעבר הכנה למבחן לבין מי שוויתר על האופציה הזו עשוי להגיע לעשרות נקודות.
יעידו על כך הרבים והטובים שניסו לצלוח את מרק"ם בלי הכנה, נכשלו ואז חזרו עליו פעם נוספת אחרי קורס ייעודי.
מוריה מבטיחה – ומקיימת! – הכנה אופטימלית בהתאמה מלאה לצרכים הספציפיים של כל מועמד ומועמדת. האופציות הן קורס פרונטלי מלא, קורס דיגיטלי אפקטיבי להפליא, למידה במתכונת של 1 על 1 וסימולציות שמאפשרות להבין מה עומד לקרות ברגע האמת. כל התכנים בכל המסלולים מבוססים על היכרות מעמיקה עם מבחני מו"ר, מר"ב ומרק"ם ועל שיטות עבודה מדויקות ויעילות.
